ראשי רשויות ונציגי ממשלה התריעו מפני האסון הבא שעלול לקרות בחופי ישראל באם לא יחלו בטיפול משמעותי בסכנת התמוטטות במצוקי החופים בישראל. במסגרת דיון דחוף בנושא שנערך בוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ יעל רון בן משה, עלה כי סוגיית הטיפול בנושא טרם הוסדרה בצורה לאומית ומשרדי הממשלה רואים בכך את חובתן של העיריות והמועצות שבשטחן החופים. כמו כן עלה בדיון כי המשרד להגנת הסביבה שוקל להעביר ממנו את סמכויות החברה להגנת מצוקי החוף שאמונה על הנושא ולהטמיעה בתוך חברת נמלי ישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעל רון בן משה, אמרה בדיון: "נושא זה אמנם נידון כאן בכנסת במספר פורמים זה עשור, אך הגיע העת לשים זרקור על הנושא הכה חשוב שבקצהו יש סכנה ממשית לחיי אדם. בשבועות האחרונים עסקו במהירות להסדיר את חוק הותמלים ורפורמת החקלאות. הכול היה צריך להיות מידי – מדוע כאן אנו דנים בשלוות נפש על האסון הבא שעלול להתרחש עלינו ויגבה חיי אדם? הכתובת כבר הייתה מזמן על הקיר כי חיי אדם נגבו. אם לא נפעל עכשיו באותה נחישות, עלולים להיגבות חיי אדם נוספים. סגירת בית חנקין בחדרה הוא רק תמרור אזהרה למה שקורה בחוף למטה. אנשים מסכנים את חייהם ללא ידיעתם.. המינימום זה שורה בספר התקציב הקרוב שתסדיר את הטיפול בזה. במשימה לאומית הפתרון צריך להיות לאומי ואין להעניש רשויות על זה שאין להם יכולות ביצוע".

ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה בעמק חפר אמרה בדיון: "בבית ינאי כבר הייתה התמוטטות ואדם מת מכך. נכתבו דוחות מבקר. ברשויות ערכו דיונים מכאן ועד הודעה חדשה אבל הגיע העת לעשות. אם אדם מסוגל להגיע לירח אפשר גם לטפל במצוקים ולהציל חיי אדם. בעמק חפר יש 43 אלף תושבים והמבקרים בחופים הינם מיליונים מכל רחבי הארץ, יש לנו אזהרה ב8 ק"מ ממבקרים ותושבים שלא לשהות על יד החוף. האם יש לנו יכולת לאכוף זאת? ברור שלא. זו סוגיה לאומית ומי שמטפל בסוגיות לאומיות זו המדינה. אנחנו שם כדי לעזור ולסייע אך איננו יכולים לקחת את האחריות וההובלה של זה. תקציב לכזה דבר הוא רבע מסך תקציב מועצת עמק חפר. קיבלנו 4 מלש"ח עבור ביצוע למשהו דחוף ואכן יצרנו קיר ים. אבל היכולת של קיר זה לשרוד בלי השקעה נוספת אינה קיימת. ביקשנו עבור זה עוד 200 אל"ש לתיקון שיסייע לקראת החורף ולא קיבלנו".

ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן: "בשבוע שעבר קיבלנו דו"ח לסגור את אחד המקומות היפים בארץ 'בית חנקין' ואת השביל של דרך החוף וזאת בגלל סקר שנעשה באזור. זה הפסד גדול אבל לא זה הסיפור – אני צריך עכשיו לסגור את החוף עצמו ולא רק את השביל כי אם יש סכנה שיפלו סלעים, אלו לא ידרדרו לתוך השביל הצר אלא לתוך האזור השוקק בו שוהים ילדים ובני משפחות מידי יום".

אילן לביא מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון: "תהליך הפתרונות שאנו רוצים להגיע להם מהר הוא מורכב. יש שלושה פרויקטים שקורים עכשיו בו זמנית: בבית ים, נתניה ובאשקלון. בפרויקטים יש הגנות קבועות של שוברי גלים והזנות חול. קיימות תכניות להמשיך ולהרחיב את הפעולה. אנו מקווים ומצפים שהמשרד להגנת הסביבה יידע לתקצב לנו קדימה את הפרויקטים ותכנית רב שנתית להגנה על מצוקים. מה שלא נבצע עכשיו, יעלה לנו בעוד שנים הרבה יותר. סיפור הסגירה בבית חנקין הוא דוגמא חדה לכך – המצוק שם בסכנת קריסה מידית. בפעולה פשוטה יותר כמה שנים קודם, היינו יכולים למנוע זאת. אנחנו מתריעים שיש סכנת קריסה בחוף פלמחים – אלפי איש עושים שם מסיבות בכל ערב והסכנה אורבת לפתחם".

השר לשעבר ומנכ"ל פורום רשויות החוף בהווה, אופיר פינס –פז, האשים בדיון את גלגול האחריות בין משרדי הממשלה: "משרד הפנים רוצה להעביר את תפוח האדמה הלוהט למשרד להגנת הסביבה והוא רוצה להעביר זאת למשרד התחבורה. יש רצון וכוונה לפרק את החברה הנוכחית להגנת מצוקי החופים ולהטמיעה בחברת נמלי ישראל. זה נראה לי מוזר ותמוה שהמשרד להגנת הסביבה לא רוצה את החברה להגנת המצוקים. אנחנו תומכים לאחד את כל פעילות הגנת המצוק".

ראש מטה מנכלית המשרד להגנת הסביבה, סתיו גילוץ טענה בדיון כי "עמדת הדרגים המקצועיים היא שלרשויות המקומיות יש את הכלים לעשות את ההפרדה היבשתית. אם יש שאלת תקצוב זה משרדי הפנים והאוצר שצריכים לתת את המענה. אנחנו מבינים את הרצון לזרז את הטיפול בהגנות היבשתיות, אך יחד עם זאת כל מבנה ימי יש לו השלכות מאוד משמעותיות וצריך לעשות הכל בזהירות ולא לייצר נזקים במקומות אחרים".

מנהל האגף לפיתוח כלכלי במשרד הפנים, סיוון להבי, אמר בדיון כי "מאז ומתמיד בכל הזדמנות אנו מעלים את הנושא הזה שבנפשנו וייגמר כנראה באבדן חיי אדם, אך אנחנו לא מוציאים את אותו רצון לסייע לזה במשרדי ממשלה אחרים".